דף חדש 1
English צור קשר מאמרים יומן אישי סדנאות תחומי פעילות מי אנחנו דף הבית

היומן של שרון שגיא-ברג

 

צעד אל מחוץ לתמונה

 

יש יופי כשחלקים שונים מהיום יום מתרחשים בסמיכות ומחדדים זווית באופן שמביא אותי לחשוב מנקודת ראות טרייה יותר. את היומן הזה אני בוחרת להתחיל בתיאור שלוש סצנות שחברו להן יחדיו ודברו אלי:

 

הצג בהרחבה .....

 

 
   

בדידות

 

יש דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי המילים שבחרתי אינן הטובות מכולן ..(פוליקר) "קמתי מוקדם. קילפתי ביצה, שמתי אותה עם מעט טונה מקופסא שקניתי אתמול בשוק, ופרסתי לצידה עגבניה טרייה טרייה ... אתם יודעים שאני גר לבד וצריך להכין הכל בעצמי..," - במילים אלו פותח את דבריו מזה כמה פגישות משתתף צעיר באחת הקבוצות הדינמיות אותן אני מנחה. אני מביטה בו ובחברי הקבוצה. כולנו מקשיבים מבולבלים מעט לתיאור העמוס בפרטים, מנסים לפענח מה המסר,מה הדברים שבלבו, אלו שהוא רוצה לומר ואינו יודע כיצד לבטאם.

 

הצג בהרחבה .....

 

 
   

מעבדות לחרות

 

רגע לפני ליל הסדר, בהשראת הגדות הפסח המאובקות ששלפתי מהארון ותחת שרביטה הקשוח של העוזרת שמשעבדת אותי ומכריחה לעבור ולנקות כל ספר בספריה במטלית, שלא ימצא גרגיר אבק חלילה, עולים בי הרהורים על חרות ועל עבדות ובעיקר על מה שבינהן. חרות ועבדות הן לכאורה מצבים ברורים ...

 

הצג בהרחבה .....

 

 
   

הצילו - איזו פנטזיה נפלאה

 

"......עברו שנים ואנשי הארמון המשיכו לישון, מסביב לארמון גדלו פרא קוצים ויער צמח והסתיר את הארמון......איש לא ניסה עוד להגיע לארמון ואיש לא זכר עוד מה קרה ולמה. יום בהיר אחד עבר בסביבה נסיך יפה תואר רכוב על סוסו. הוא פילס באומץ דרכו....נכנס לארמון ונדהם לראות בחדר האחרון נסיכה יפיפיה נמה. בלי להבין מה מעשיו התכופף ונשק לה והנסיכה פקחה את עיניה." סיפור היפיפיה הנרדמת- כה מוכר לרובנו עד שדי בכמה משפטי מפתח על מנת שנזהה ונתחבר וניזכר בתשוקה שהסיפור הצליח לעורר בנו כבר בקטנותנו . ומה בעצם יש לנו בסיפור ? מכשפה רעה ומכוערת, מציאות מייאשת שנמשכת מאה שנה, נסיכה יפיפיה צחת- לחיים ונסיך זר אמיץ ונאה - כל אלו מצויים בעלילה (ולעיתים קרובות בחיים) ומהם צומחת התשוקה הכפולה - להציל ולהיות מוצל.

 

הצג בהרחבה .....

 

 
   

אלגנטיות של קיפוד

 

היומן הזה אינו ביקורת ספרותית אבל הוא סובב סביב ספר מקסים שליווה אותי החודש בנגיעות קטנות והשאיר בי מחשבות רבות ובעיקר תחושה של קירבה אנושית חמה . שמו של הספר "אלגנטיות של קיפוד". יצא לכם לראות קיפוד בזמן האחרון ?

 

הצג בהרחבה .....

 

 
   

הדברים שאנחנו מחמיצים...

 

הדרך מתל אביב לחיפה אהובה עלי ביותר. אולי זה הנוף שמשתנה בהדרגה והופך ממישור עמוס בבניינים להר נמוך שרגליו דורכות במטעי בננות ואז לרכס שהולך ומתרומם ומוריק. אולי זה הים שפורץ מבעד לחלון כבר בעיקול של עתלית ומלווה אותי בכחול עז, ואולי זה פשוט בגלל שכל נסיעה כזו מחזירה אותי אל בית הורי. השבוע לקחתי איתי עוד נוסעת. בחלקה הראשון של הדרך שוחחנו ואח"כ פתחתי את הרדיו ומקול המוסיקה נשמע קונצרט יפיפה של ברהמס. הקשבנו. מפעם לפעם ניסתה הנוסעת שלי לפתח שיחה שנענתה רק בהנהון מנומס עד שהשתררה ביננו שתיקה ורק המוסיקה נשמעה. ואז, ליד מושב הבונים, על רכס הכורכר, קטנות וחבויות, כמעט נעלמות, הציצו רקפות ורודות מבעד לעשב הירוק. הבטתי מוקסמת. האם גם הנוסעת שלי שמה לב אליהן ? היה נדמה לי שלא, אבל כדי לא לשבור את השקט שתקתי.

 

הצג בהרחבה .....

 

 
   

בסין זה אחרת

 

היומן הזה התבשל בשעה שטיילתי בסין, אבל לפני שאני צוללת לתוכו, אולי כדאי לשתף אתכם מעט בהכנות שלפני היציאה לטיול הזה שנתפס בעיני כהרפתקה אחת גדולה. שלושה חודשים לפני הטיול אני מתיישבת על האינטרנט ומתחילה לנסות וללמוד את הארץ הענקית שלפנינו. הילדים כבר גדולים (14.15.20) וזה הזמן לצאת ל"טיול תרמילאים" משפחתי. דרך חוויות של מטיילים אחרים אני מתחילה לחיות את סין, אט אט אני מגבשת מסלול שמוצא חן בעיני ומשלב את השטח עם הפינוק. שלב אחר שלב אני סוגרת את הפרטים הקטנים: מלונות, טיסות, מדריך סיני, אתרים לביקור.... חודש וחצי לפני הטיול אנחנו נגשים לקבל את החיסונים הדרושים ומבינים שנגד קדחת המוח היפנית ונגד המלריה (שתי מכות המאפיינות את חבל יונאן) נאלץ להתמודד עם תרסיס נגד יתושים בלבד. הידיעה לא מרגיעה במיוחד ואני מתחילה לתהות אם זו החלטה נכונה לצאת עם הילדים דווקא לסין. יום לפני הנסיעה אני אורזת מזוודה גדולה ותרמיל גב ענק ומקווה שיהיה איפה לכבס. ביום הטיסה אני רצה וקונה ליתר ביטחון עוד עשרה כדורי מלרון- שיהיה על כל מקרה שלא יבוא. התיק עם התרופות יכול לשמש כבית מרקחת שלם ועכשיו נדמה לי שאני מוכנה לכל. !

 

הצג בהרחבה .....

 

 
   

דגש על החשוב באמת- איחולים לשנה החדשה

 

מחר מתחילה שנה חדשה. תאריך היעד שקבענו להעלאת היומן לאתר שלנו כבר חלף, ואני עדיין מתלבטת ומתלבטת. לסוף, אני בוחרת לפתוח את היומן הזה, יומן מסכם לשנה החולפת, בקטע מתוך הספר "הזדמנות אחרונה לראות" שכתב דגלס אדמס (הוצאת פרוזה 2004

 

הצג בהרחבה .....

 

 
   

קיץ- דברים שאני אוהבת

 

קיץ. עומדת מול הים, ברקע שקיעה מוארת בורוד וצלילי תופים מהדהדים מבתי הקפה שעל החוף. זו שעה רגועה ונעימה והיא מעוררת בי מחשבות על הדברים שאני אוהבת ........

 

הצג בהרחבה .....

 

 
   

היועץ מארץ עוץ

 

באחד מערבי השבוע ישבנו עם חברים במועדון והמתנו שתתחיל הופעה של נורית גלרון. בשולחן סמוך ישבה משפחה –זוג הורים קשישים ושני ילדיהם הבוגרים. ההופעה כמעט החלה כששני בחורים ניגשו לשולחנם- האחד, ידיד המשפחה, הציג את חברו (קוסם ידוע) וזה החל לעשות מעשי קסמים- לכופף כפיות, לגרום למשקפיים לרחף ולמזלג לגשש דרכו על השולחן. בהתחלה הצצנו מזווית העין, אחרי רגע הסתובבנו והבטנו והתפעלנו. מוקסמים. היה מעניין לראות איך אנחנו, "גדולים", שיודעים שמדובר באחיזת עיניים, בכל זאת אוהבים לראות איך המציאות מתכופפת.

 

הצג בהרחבה .....

 

 
   

 

היומן של שרון

היומן של שמוליק

מומלצים

ספרים

נושאים

ארכיון

www.apriori.co.il

 

עמוד הבית  |   אודות   |  תחומי פעילות  |  תעוזה   |   גמישות   |   יכולת   |  פתיחות  |  היסוד החמישי   |  סדנאות  |   יומן אישי   |   מאמרים   |   צור קשר

   

powered by Flexible.co.il All Rights Reserved 

כל הזכויות שמורות© apriori.co.il         עיצוב :    ILANITGraphic Designer